פסק-דין בתיק ב"ל 22947-02-11

1.         תביעתו של התובע לדמי אבטלה נדחתה ביום 16.8.10 בנימוק שהתובע לא צבר ימי אכשרה וכן כי לא התקיימו יחסי עובד - מעביד בינו לבין אביו.

המחלוקת בין הצדדים, כפי שהוגדרה בישיבת הקד"מ היא: האם יש לראות בתובע כעובד של אביו וזאת לצורך קביעת ימי אכשרה לשאלת זכאותו לדמי אבטלה והן בשאלת התאריך הקובע.

2.         לטענת התובע, יש לראות בו כעובד בעסק של אביו (אתר אינטרנט ללימוד השפה הערבית) והעובדה שעבד אצל קרוב משפחה אינה שוללת קביעה זו. לטענתו, אלמלא ההסכם עם אביו, היה נשכר עובד אחר וכלל המסמכים תומכים בגרסת התובע. עוד הפנה לכך שעל פי הנפסק בעב"ל 20105/96 יהלום - המוסד לביטוח לאומי, העובדה שעבד בביתו לא תפעל לחובתו ויש להכיר בתבניות העסקה בלתי שגרתיות.

            עוד נטען כי התובע הגיש את התביעה לדמי אבטלה בחודש ינואר 2010 והמתין לסיום הבדיקה בסניף. בנסיבות אלה, יש לקבוע שלא השתהה בהגשת התביעה לדמי אבטלה.

3.         לטענת הנתבע, לא התקיימו בין התובע ובין אביו יחסי עובד - מעביד ולכל היותר ניתן לראות בפעולות שהתובע ביצע באתר שאביו הקים, כעזרה משפחתית. הנתבע הצביע על כך שגם לאחר "הפיטורים", התובע המשיך לבצע פעולות שונות באתר, אותן ביצע בעבר. בנושא השכר, הועברו לתובע סכומים ללא קשר לעבודתו בפועל, אין מדובר בשכר ריאלי ואין התאמה בין ההפקדות בחשבון הבנק של התובע ובין תלושי השכר. בנוסף, ניתנו הסברים שונים לסיבת הפסקת העבודה, התובע נמנע מלתת תשובות לגבי הפקדת סכומי כסף משמעותיים בחשבונו והסבריו בנושא אינם מתקבלים על הדעת. גם לא שולמו לו פיצויי פיטורים או זכויות סוציאליות אחרות.

4.         טרם ניתוח הראיות ביחס לשאלה שבמחלוקת, מן הראוי לתאר את התנהלותו הדיונית של התובע. לאחר ישיבת הקד"מ, התובע הגיש תצהיר עדות ראשית (ביום 13.9.11). הצדדים התייצבו לישיבת הוכחות ביום 28.12.11, התובע נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. ביום 11.1.12 התובע פנה לבית הדין וביקש לצרף מסמכים נוספים, בהמשך לחקירתו הנגדית. למרות שהתובע מיוצג לכל אורך ההליך, הוא טען ש"לא היה מי שינחה אותי" וזו הסיבה לכך שלא הגיע עם המסמכים לישיבת ההוכחות.

            ביום 12.2.12 נקבע כי "למרות ששלב הבאת הראיות הסתיים והצדדים אף סיכמו טענותיהם, על מנת לאפשר לבית הדין להגיע לחקר האמת, ובמיוחד משום שמדובר בזכויות על פי חוק מתחום הבטחון הסוציאלי, בקשת התובע להגיש מסמכים נוספים מתקבלת...". הותר לתובע להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ולצרף לו כל מסמך שלטענתו תומך בגרסתו. נקבעה ישיבת הוכחות שניה ועוד נקבע כי התנהלותו הדיונית של התובע תלקח בחשבון בפסיקת הוצאות בתום ההליך.

            ביום 27.3.12 הוגש תצהיר עדות שני מטעם התובע וכן תצהיר של אביו של התובע, מר יצחק חאיק.

5.         בנושא הערכת העדויות, יש לציין כי הגשת תצהיר עדות שני לאור שהתובע נחקר בחקירה נגדית על תצהירו שוקלת לחובתו, במיוחד כאשר התובע נימק את בקשתו להצגת מסמכים חדשים בכך שהוא מבקש להשיב לשאלות שנשאל בחקירה הנגדית. אף העובדה שהתובע נמנע במופגן מלהשיב לשאלות שלדעתו לא היו קשורות לנושא עבודתו אצל אביו, גורעת מהמשקל שניתן לעדותו (ר' למשל שאלות לגבי הכנסות המופיעות בחשבון הבנק של התובע - מעמוד 13 לפרוטוקול, שורה 15 ועד עמוד 14, שורה 9 ובמיוחד בשורות 7-9 שם).

בנוסף, העובדה שאביו של התובע התייצב להעיד רק בישיבת ההוכחות השניה מעוררת תמיהות. אביו של התובע נדרש לשתף פעולה עם חוקר הנתבע עוד בשלב הבירור בסניף המטפל, אך לא עשה כן. בנ/6 נרשם על ידי חוקר הנתבע  - "...אמר שבכל מקרה אביו לא מוכן להגיע בגלל עבודתו במשהב"ט". התובע נשאל בנושא בחקירה נגדית וטען טענות אחרות מאלה שאמר לחוקר - "אבא שלי לא אמור להיות קשור לזה בכלל", "לא ביקשו ממני" (עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 3-23).

6.         לגופה של תביעה, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להדחות וזאת מאחר שלא שוכנעתי כי פעולותיו של התובע באתר האינטרנט של אביו חרגו מהושטת עזרה משפחתית והתגבשו לכדי מערכת יחסי עבודה על כל המשתמע מכך. להלן הנימוקים למסקנה זו -

א.         על פי ההלכה הפסוקה, "קרבה משפחתית אינה מונעת היווצרות יחסי עובד - מעביד, ואולם יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו בין קרובי המשפחה (דב"ע נג/ 0-78 פייגלשטוק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 258 (1993)).

            עוד נפסק כי "מי שטוען כי היחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית, ולבשו אופי של יחסי עובד - מעביד, עליו לשכנע כי קיימת מערכת חובות וזכויות מכוח קשר חוזי" (עב"ל 20105/96 יהלום - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 603 (2001); חג'אג'רה - המוסד לביטוח לאומי, ניתן 6.9.12).

ב.         על פי תלושי השכר שהתובע הציג, שכרו עמד על 7,000 ש"ח נטו בחודש. עדותו של התובע בנושא תשלום השכר, נושא שניתן לראות בו ראיה מרכזית לקיומם של יחסי עבודה חוזיים (בניגוד לעזרה משפחתית), היתה מגומגמת ובלתי משכנעת. בישיבת ההוכחות הראשונה, התובע העיד שאין לו מסמכים על תשלום השכר, וכי חלק מהשכר שולם לו על ידי אביו בדרך של "כיסוי המינוס" שהיה לו (עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 24-29). למעשה, התובע לא הציג כל ראיה לתשלום שכר בפועל (בשונה מהצגת תלושי שכר, שהודפסו לאחר סיום עבודתו, לכאורה, אצל אביו).

            לתצהירו השני התובע צירף תדפיסי חשבונות בנק שלו ושל אביו, להוכחת הטענה של תשלום שכר על ידי אביו. ברם, הסכומים שהועברו בין שני החשבונות אינם זהים לשכר המצויין בתלושי השכר (7,000 ש"ח). כך למשל, ביום 3.3.08 הועברו 10,000 ש"ח לחשבון התובע מאביו. ההסבר שהתובע נתן, כי מדובר במקדמה, אינו משכנע לאור עדותו והרשום בכל המסמכים מטעמו, לפיו החל עבודתו אצל אביו רק ביום 6.3.08. בנוסף, אם אכן היה מדובר במקדמה על חשבון שכר עתידי, הדבר היה מוצא ביטוי גם בתשלום סכומי משכורת נמוכים יותר בחודשים הבאים וכן רישום מתאים בתלושי השכר. כל אלה אינם קיימים ולמעשה אין כל תימוכין להסבר זה של התובע.

ג.          זאת ועוד, בחודשים 12/08 ו-1/09 הועבר לתובע סכום של 5,000 ש"ח בכל אחד מהחודשים. התובע נשאל לגבי חודש דצמבר 2008, והסביר שמדובר במקדמה, אך שוב, כמו בנוגע למקדמה לכאורה מתחילת עבודתו, לא נמצאה העברת השלמת משכורת בסך 2,000 ש"ח בחודש העוקב (ר' בעמוד 12 לפרוטוקול משורה 26 עד עמוד 13, שורה 7). כאמור, בחודש ינואר 2009 קיימת העברה נוספת של 5,000 ש"ח. כאשר התובע נתבקש להסביר כיצד המקדמה לא נרשמה בתלושי השכר, טען שהיא נרשמה בפנקס התשלומים, אך לא הציג פנקס שכזה.

כלל עדותו בנושא זה אינה משכנעת (ר' תשובותיו בנושא רישום המקדמה בעמוד 13 לפרוטוקול, שורות 8-14). בענין הצגת מסמכים יש להזכיר כי מדובר במי שטוען שהועסק על ידי אביו, כך שלכאורה לא אמור להיות קושי בהצגת כלל המסמכים הרלוונטיים.

ד.         לאמור לעיל נוסיף כי מועדי העברת הכספים לחשבונו של התובע משתנה והוא אינו תואם כלל את הוראות הדין ביחס למועד לתשלום שכר לעובדים.

ה.         לסיכום ניתוח העולה מתדפיסי חשבון הבנק של התובע, התדפיסים תומכים בטענה של העברת כספים בין אביו של התובע אל התובע, אך הסכומים המועברים אינם תואמים את הסכומים המפורטים בתלושי השכר. על כן אין בתדפיסים אלה לתמוך בטענת התובע כי קיבל שכר מאביו וכי השכר שקיבל הוא כמפורט בתלושי השכר. כלומר, גם לאחר שניתנה לתובע הזדמנות להשלים את ראיותיו, לאור החקירה הנגדית וטענת הנתבע בסיכומיו הראשונים כי אין למעשה כל ראיה לתשלום שכר בפועל, נושא זה לא הוכח על ידי התובע.